חדלות פירעון ערעור – מתי נוכל להגיש ערעור על החלטת הממונה / רשם הוצאה לפועל

חייב אשר נקלע להליכי חדלות פירעון נכונה לו דרך ארוכה וממושכת עד לשלב קבלת צו ההפטר. כפי שנראה בהמשך, הליכי חדלות הפירעון כוללים הגשת דוחות על ידי החייב לממונה, כינוס נכסיו של החייב ועמידתו בתוכנית לפירעון החובות שהוכנה עבורו. רבים נוטים לחשוב כי מדובר בהליך פשוט ומהיר אשר בסופו מקבלים צו הפטר ובכך נמחקים החובות.

אמנם, מדובר בהליך משפטי אשר שם בראש סדר העדיפות את אינטרס החייב על פני הנושה אך יחד עם זאת כמו בכל הליך משפטי, ישנם דברים לא צפויים ולא מתוכננים.

כאשר אנו נגיש במסגרת הליך חדלות פירעון ערעור, אנו נצטרך לערוך הבחנה בגין איזו החלטה אנו מגשים את הערעור וכן לאיזו ערכאה משפטית נפנה. מעבר לפרוצדורה המשפטית הנוגעת להליך הערעור, הגשת הבקשה טעונה נימוקים משפטיים שיצדיקו את הפיכת ההחלטה שניתנה על ידי המותב הקודם. מתי אם כן נוכל להגיש ערעור על החלטת הממונה ומתי על החלטת רשם הוצאה לפועל. כל התשובות במאמר זה.

הכרת הליכי חדלות פירעון

עד לפני זמן לא רב, המסגרת המשפטית שעסקה בהליכי חדלות פירעון הייתה פקודת פשיטת רגל המוכרת לכולנו. עם רפורמה שנערכה בתחום, נחקק חוק חדש אשר החליף את הפקודה הישנה ונועד לרענן וליעל את הליכי פשיטת הרגל. חוק זה, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הגדיר בראש ובראשונה את מטרת ההליך בצעד הנועד לשקם את החייב. שיקום החייב במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הם ערך עליון הגובר על אינטרסים אחרים לרבות אלו של הנושים.

עם הגשת הבקשה לחדלות פירעון, ייתן הממונה על הליכי חדלות פירעון צו לפתיחת הליכים במסגרתו יתאפשר לכלל נושי החייב להגיש תביעות חוב בתוך תקופה של חצי שנה ממועד פרסום הצו. במועד זה, יערוך גם הנאמן דו”ח כללי אודות נכסיו וחובותיו של החייב ויציגו בפני בית המשפט או רשם הוצאה לפועל במעמד הדיון. החייב מוזהר בחובת תום לב בהליך חדלות פירעון ושיתוף פעולה הדוק עם הגורמים הממונים על הטיפול בבקשתו.

הדו”ח שנערך על ידי הממונה יוגש למותב המשפטי  הדן בבקשה ולאחר דיון יוחלט אם להכריז על החייב כפושט רגל. היה ובית המשפט יכריז על החייב כפושט רגל, רשאי הוא לתת לו צו הפטר לאתר או צו מותנה. צו מותנה עניינו עמידה בכל תוכנית השיקום שנבנתה עבור החייב עד תומה. עם סיום התוכנית, יינתן לחייב צו ההפטר והוא יהיה מוגן מפני כל תביעה משפטית בגין חוב שנוצר ערב הגשת הבקשה.

בעקבות החוק החדש, הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הפכו ליעילים יותר וקצרים יותר כאשר המטרה המרכזית היא אכן שיקום החייב ופתיחת דך חדש בחייו. זמני הטיפול בבקשות התקצרו משמעותית, הערכאות המשפטיות הדנות בבקשה יקבעו בהתאם לגובה החוב וזהות החייב ולחייב יינתן גלגל הצלה משמעותי לשיקום מצבו הכלכלי.

מתי נרצה להגיש ערעור במהלך הליכי חדלות פירעון

הליכי חדלות פירעון הינם הליכים משפטיים לכל דבר המעורבים בהם זהויות משפטיות כגון הנאמן, הכונס הרשמי, הוצאה לפועל וכן בתי המשפט. לא אחת, במהלך ההליך מתקבלת החלטה אשר אנו סבורים כי אינה במקומה ויש בה להרע עם מצבנו. במקרים כאלה כפי שנראה מיד, ניתן להגיש ערעור לערכאה המשפטית המוסמכת מעל המותב שנתן את ההחלטה. חשוב לזכור כי לא תמיד ניתן לערער בזכות ופעמים רבות כדאי לנו לשקול היטב אם שווה לנו לערער. ערעור במסגרת הליכי חדלות פירעון מעבר למשפטיות שבו דורש גם הבחנת עין חדה אשר תוכל לקבל החלטה לאחר שקילת כל השיקולים הרלוונטיים.

ערעור על החלטת הממונה במסגרת ההליך

לממונה במסגרת הליכי חדלות פירעון יש תפקיד מרכזי. הממונה מאשר את צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, הממונה יכול להכריע בעניין ההגבלות שהוטלו על החייב וכן אחראי על כינוס נכסיו של החייב לטובת פירעון החוב.

ערעור של חייב על החלטה שניתנה על ידי הממונה תהיה לבית המשפט השלום בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה. יש לזכור כי ערעור שכזה יוכל להיות מוגש על החלטה סופית של הנאמן ולא החלטת ביניים. לדוגמא, נאמן אשר דחה את בקשתו של חייב לפתוח בהליכי חדלות פירעון ניתן להגיש ערעור על החלטה זו.

ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל – החלטה סופית

כאשר אנו מדברים על החלטה סופית, אנו מתכוונים להחלטה הסותמת את הגולל עבור החייב ואינה מאפשרת לו להמשיך את ההליך. החלטה סופית הינה פסק דין המסיימת את ההליך. ערעור על החלטה כזו ניתן להגיש בזכות לבית המשפט השלום בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.

ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל – החלטה אחרת

החלטה אחרת היא החלטה אשר אינה מסיימת הליך ותוגדר כהחלטת ביניים. על החלטה זו ניתן להגיש ערעור ברשות לבית המשפט השלום בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה. יש לזכור כי הגשת הערעור אינה נעשית באופן אוטומטי וכי יש לבקש תחילה רשות מבית המשפט.

כיצד אדע איזו החלטה נחשבת כפסק דין במסגרת הליך חדלות פירעון

הליכי חדלות פירעון הינם הליכים מורכבים הכוללים שלבים רבים שונים והחלטות שונות. סעיף 349(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע”ח – 2018 קובע אילו החלטות ניתן יהיה להגיש עליהן ערעור בזכות ויחשבו כפסק דין. סעיף 349(א) מפרט את ההחלטות הבאות:

• החלטה שניתנה במסגרת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון שהגיש החייב.
• החלטה שניתנה בהקשר לבקשת החייב להפסיק את תפקידו של הנאמן אשר התמנה לטפל בבקשתו.
• החלטה שהתקבלה לא להציג בפני נושי החברה תוכנית לשיקום כלכלי או לחילופין הסדר חוב שהוצע לאישורם.
• החלטה הנוגעת לאישור תוכנית לשיקום כלכלי או בסדר חוב הניתנים במהלך הליך שיקום כלכלי של החייב.
• החלטה הקשורה להפסקת פעילותו של תאגיד או על פירוקו במסגרת הליכי חדלות פירעון.
• החלטה העוסקת בעניין הפסקת תהליך פירוק חברה והפעלתה מחדש לצורך שיקומה הכלכלי.
• החלטה הקשורה לחיסול חברה לאחר שהתפרקה.
• החלטה הקשורה לביטול צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
• החלטה הנוגעת למתן צו שיקום כלכלי של החייב במסגרת ההליך.
• החלטה הקשורה לעניין שינוי הצו לשיקום שניתן לחייב.
• החלטה העוסקת במתן דמי מזונות. מוזמנים לקרוא גם על – קציבת מזונות בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
• החלטה הקשורה לבקשת החייב להעביר את הליכי חדלות פירעון מלשכת הוצאה לפועל לבית המשפט.
• החלטה הקשורה לעניין הגנה על בית המגורים של החייב במסגרת כינוס נכסים.
• החלטה הקשורה למעצרו של החייב.

כפי שניתן לראות, קיימת רשימה לא קטנה של החלטות הניתנות במסגרת הליך חדלות פירעון אשר תחשבנה כפסק דין לצורך הגשת ערעור והחייב יוכל לערער עליהן בזכות לבית המשפט שלמעלה.

מהם השיקולים המנחים בעת הגשת ערעור בהליך חדלות פירעון

החלטה המתקבלת במהלך ניהול הליך משפטי דרך כלל טומנת בחובה שיקול דעת והגיון כלשהו. חזקה על הגורם המשפטי אשר הכריע בבקשה כי פעל מתוך שיקולים מקצועיים ולפי שיקול דעתו. גם אם נראה לנו כי ההחלטה אינה תקינה ופוגעת בנו צריך להבין כי שיקולים משפטיים אינם חזות הכול וכי יש לשקול את מכלול נסיבות המקרה משפטיות ושאינן משפטיות.

כך למשל, חייב אשר מעוניין להגיש ערעור על החלטת הממונה אך הגשת הערעור תגרום לעיכוב ניכר בשלבי תוכנית השיקום צריך לשקול היטב את התועלת אל מול הנזק. לא כל החלטה שניתנת במהלך ההליך ואינה לרוחנו מצדיקה ערעור. מעבר לשיקולים המשפטיים קיימים גם שיקולים טקטיים אשר יש לקחת אותם בחשבון.

בנוסף, על החייב לזכור כי בסופו של דבר מטרת ההליך לסייע לו להשתקם ועליו לחבור למטרה זו ולשתף פעולה עם הגורמים המטפלים בה. מטרה זו היא הדבר אשר צריך להיות לנגד עיניו והיא זו שצריכה להישקל כאשר הוא מעוניין להגיש ערעור על החלטת הממונה או בית המשפט.

כיצד עורך דין יכול לסייע לי בהגשת ערעור במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ניהול הליכי חדלות פירעון ללא ליווי משפטי הולם דומה לאדם הקופץ ללב ים מבלי לדעת לשחות. מדובר בהליך ארוך וממושך הכולל תוכניות שונות, דיונים בבית המשפט ובעיקר סבלנות ושיתוף פעולה. ערעור על החלטת גורם משפטי במסגרת הליכי חדלות פירעון היא פעולה אחת מיני רבות במסגרת כל ההליך כולו.

כאשר מגישים ערעור על החלטה יש להיות מודעים למסגרת הזמנים העומדים לרשותנו. כמו כן, את זהות המותב המשפטי אליו נגיש את הערעור. יש לשקול גם האם בכלל שווה לנו להגיש ערעור או לחילופין להותיר את ההחלטה על כנה ולא לפעול.

עורך דין חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוכל לרכז את כל השיקולים הקיימים ולערוך בחינה מדוקדקת שלהם ורק לאחר מכן לקבל את ההחלטה הנכונה והמדויקת. הליך חדלות פירעון ערעור דורש מעבר לידע המשפטי והמקצועיות גם ניסיון בהבנת כלל עולם המשפט והבירוקרטיה הקיימת.

משרד עורכי דין עדי עקראוי ושות’ מתמחה בדיני הוצאה לפועל, חדלות פירעון ושיקום כלכלי. במשרדנו מעבר לטיפול המשפטי המקצועי שאנו מעניקים ללקוחותינו אנו אף מוודאים כי כלל האינטרסים שלהם לא יפגעו בגין קבלת החלטות שגויות. אנו עושים את מרב המאמצים להגנה ושמירת האינטרסים של לקוחותינו במסגרת ההליך המשפט. השאירו לנו הודעה ואנו נשוב אלכם בהקדם האפשרי. מוזמנים לקרוא מאמר בנושא – החלפת עורך דין באמצע הליך חדלות פירעון.