קופות גמל בהליך חדלות פירעון

הליך חדלות פירעון הינו אחד ההליכים המשפטיים המוכרים ביותר לחייבים אשר צברו חובות כספיים וכעת מעוניינים לצאת לדרך חיים חדשה. באמצעות הליך משפטי זה, ניתן למחוק את החובות שצבר החייב למעט חובות ספציפיים אשר החוק אינו מאפשר ולצאת לדרך חיים חדשה ללא חובות, הגבלות ונושים.

במסגרת הליך משפטי זה, יינתן צו כינוס נכסים אשר ירכז את נכסי החייב אשר ניתנים למימוש ובאמצעותם לשלם את חובותיו אשר צבר. במסגרת הליך חדלות פירעון וכינוס הנכסים, לכאורה צריכים לאתר את כל נכסי החייב, ממונו והרכוש הנמצא בחזקתו ולמוכרו לצורך פירעון החובות. יחד עם זאת, כפי שנראה מיד, ישנם נכסים וכספים שלא ניתן לממש בהליך פשיטת רגל.

קופות גמל בהליך חדלות פירעון הן אחת מהשאלות העומדות לפתחו של בהמ”ש כאשר מבוקש להורות על מימוש נכסי החייב לצורך פירעון החובות. במאמר זה נבדוק ונראה כיצד חייב יכול להתמודד עם בקשה להורות על כינוס קופות הגמל השייכות לו. נבדוק ונראה אלו כספים השייכים לחייב יוכלו באישור בית המשפט לעבור לטובת קופת הנשייה ואיזה לא.

מימוש קופת גמל מתחיל בצעד הראשון והיא הגשת בקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי. מהו אותו הליך משפטי

בטרם נצלול ונבחן האם ניתן להורות על מימוש קופת גמל בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי יש לבחון ולבדוק מהו אותו הליך וכיצד משתלב בתוכו הליך מימוש כספי החייב הנמצאים בקופת גמל או קרן פנסיה. עם כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקפו בשנת 2018 (להלן: “החוק החדש”), נפתחה דלת ראשית ומרכזית לחייבים אשר היו במצוקה עד כה ולא ידעו כיצד יוכלו למחוק את החובות שצברו.

בהתאם לחוק החדש, הליכי חדלות פירעון התקצרו באופן משמעותי כאשר כעת זמן הממוצע להליך עומד על שנה וחצי. כמו כן, כל עוד ישתף החייב פעולה עם הגורמים הרלוונטיים בהליך כולו הרי שבסופו של יום יוכל לקבל צו הפטר ולמחוק את החובות אשר היו קיימים לו ערב הגשת הבקשה למעט חובות אשר החוק אינו מאפשר כגון קנסות כספיים וכו’.

חייב וגם חברה בע”מ או תאגיד אשר מבחינים כי בקרוב מאוד לא יצליחו לפרוע את החובות שצברו, רשאים בהתאם לחוק החדש לפתוח בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ולהביא למחיקת החובות. השינוי שעשה החוק החדש אינו נוגע רק לקיצור משך זמן הטיפול בבקשות חדלות פירעון ושיקום כלכלי אלא אף לזהות הערכאה המשפטית אשר דנה בהן. ככל ומדובר בחובות כספיים אשר אינם עולים על 150,000 ₪ הרי שהבקשה לחדלות פירעון תוגש ותידון בפני רשם ההוצאה לפועל.

ככל ומדובר בחובות כספיים גבוהים יותר, הרי שהבקשה תוגש לבית המשפט השלום אשר באזור סמכותו מתגורר החייב או נמצא מקום מושבה של החברה. פיצול הערכאות המשפטיות הביא להפחתה בעומסים הרבים אשר נפלו לפתחו של בית המשפט המחוזי אשר היה דן בבקשות אלו טרם כניסת החוק החדש לתוקפו. קיצור משך זמן הטיפול בבקשות הביא לייעול ההליך כולו.

שיקום החייב הוא ערך עליון בהליך המשפטי כולו וקיים אינטרס עצום לשמור עליו ולסייע לו לצלוח את ההליך

מימוש קופות גמל בהליך חדלות פירעון מתקשר בהחלט עם השמירה על טובת החייב והאינטרסים השונים שלו. יש לזכור כי כספים הנמצאים בקופות גמל וקרנות פנסיה הינם כספים אשר חסך החייב במשך כל חייו, משיכת כספים אלו תתאפשר לרוב רק כאשר החייב יפרוש לגמלאות ובאמצעות כספים אלו יוכל להמשיך לחיות בכבוד.

כפי שהגדיר המחוקק כבר בראשית החוק החדש, אינטרס החייב ושיקומו הם ערכים עליונים בהליך כולו ומטרת ההליך היא להביא בסופו של דבר לשיקום החייב. שיקום מלא של החייב הוא למעשה הכלי האפקטיבי ביותר שלנו כחברה להתמודד עם פשיטות הרגל ולחנך את דור הבא להתנהגות כלכלית נכונה יותר וטובה אשר לא תגרום לחובות כספיים ונושים.

הצורך לשמור ולהגן על אינטרס החייב לרבות שמירה על כספים שחסך במשך כל חייו ניכר בכל שלב משלבי ההליך. הקפאת ההליכים המתנהלים כנגדו בהוצאה לפועל, תוכנית הפירעון אשר תוכן עבור ועוד מגוון רחב של פעולות אשר כולן בעלות מטרה אחת משותפת והיא לשמור על שיקום החייב ולאפשר לו לצלוח את ההליך בצורה הטובה ביותר.

כינוס נכסי החייב לרבות כספים השייכים לו הוא חלק בלתי נפרד מההליך כולו ונועד לפרוע ולו במעט את החובות שצבר במהלך חייו

אמנם, הליך חדלות פירעון הינו הליך הנועד לשקם את החייב אך יחד עם זאת, יש לפרוע ככל שניתן את החובות שצבר החייב ולהשיב לנושים השונים את כספיהם האבודים. מסיבה זו, הנאמן הממונה על הליכי חדלות פירעון  מכוח סעיף 227 לחוק יכנס וירכז את כל נכסי החייב לטובת קופת הנשייה ובאמצעות הכספים שיתקבלו ממכירתם יפרע את החובות שצבר.

במסגרת הליך כינוס נכסים ירוכזו ויכונסו כל נכסיו של החייב למעט אלו שהחוק אינו מאפשר זאת כגון כספי ביטוח לאומי, תשמישי קדושה וכו’. ללא ספק כינוס נכסי החייב הוא הצעד הקשה ביותר עבורו במסגרת ההליך שעה שנכסיו וכספו ניטלים לטובת קופת הנשייה.

האם במסגרת כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות ניתן לממש כספים הנמצאים בקופת גמל

כאשר אנו מדברים על מימוש נכסי החייב לצורך פירעון החובות שצבר לכאורה גם הכספים הנמצאים בקופות גמל רלוונטיים לצורך מטרה זה. כאשר הנאמן מרכז ומכנס את נכסי החייב מן הסתם ירצה להניח את ידו על אותם כספים אשר צבר החייב במהלך כל חייו ובאמצעותם למקסם את הליך פירעון החובות. כספים הנמצאים בקופות הגמל השונות, יכולים במקרים מסוימים לעבור לקופת הנשייה אך יש לפעול בהתאם לחוק חדלות פירעון ולהוראותיו. סעיף 228 לחוק החדש קובע את הכללים למשיכת כספים מקופת גמל בזה הלשון:

“משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס”ה-2005, טעונה אישור של בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים, כולם או חלקם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה”.

בהתאם להוראות סעיף חוק זה, על הנאמן ככל וירצה לממש את הכספים הנמצאים בקופת הגמל, לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה ובית המשפט חייב לאשר את מימוש הכספים. בפועל יוצא, כי כאשר פונה הנאמן לבית המשפט, לחייב קיימת הזדמנות להשמיע את דבריו בהקשר למימוש הכספים ולשכנע את בית המשפט כי הכספים הנמצאים בקופת הגמל נועדו לתשלום לקצבאות ולא לתשלום חד פעמי.

עצם העובדה כי החייב פתח בהליך מחיקת חובות אינו אומר כי כעת ניתן להותירו ללא דבר וכי כספים אשר חסך במשך כל חייו לעת זקנתו הם הדבר הבסיסי ביותר אשר יש להותיר לו. החייב אשר ישכיל לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לאיסור מימוש כספים אלו, יוכל להביא לסילוק הבקשה והותרת הכספים בחזקתו.

יש לזכור כי הגשת בקשה מתאימה דורשת הכרת החוק והפסיקה וידע משפטי. מומלץ לא לפעול בשלב זה באופן עצמאי אלא להיוועץ ולהסתייע עם עורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובידיו הכלים המשפטיים המתאימים לסייע לחייב.

כספים הנמצאים בקופת גמל הם לא הדבר היחיד אשר החוק אינו מאפשר לנאמן על הליכי חדלות פירעון לממש במסגרת ההליך המשפטי

אמנם מאמר זה עוסק במימוש קופות גמל בהליך חדלות פירעון אך יחד עם זאת, קיימים לא מעט דברים נוספים אשר לא ניתן לממש במהלך ההליך המשפטי ולחייב ישנה הזכות להגן ולשמור על חפציו. בין דברים אלו ניתן למצוא את הדברים הבאים:

• כלי עבודה המשמשים את החייב לצורכי עבודתו – בין כלים אלו ניתן למצוא כלי תחבורה וכן כלים אחרים המשמשים את החייב לצורכי מחיתו. הרעיון העומד מאחורי הותרת כלים אלו בחזקת החייב הוא לאפשר לו לחיות בכבוד וכן להזרים כספים ככל וניתן לקופת הנשייה אשר באמצעותה יפרעו החובות שצבר.
• תשמישי קדושה – תפילין, ספרי קודש וכו’, כל אלו פריטים אשר לא ניתן לממש ולהוציא מרשות החייב.
• כספי ביטוח לאומי הנועדו למחיית החייב – חייב המתקיים מקצבת ביטוח לאומי ובאמצעותה מפרנס את עצמו ומשפחתו לא ניתן להוציא מידיו כספים אלו.

הרעיון העומד מאחורי הותרת מוצרים בסיסים ברשות החייב הוא לא לדרדר אותו לשפל המדרגה ולהותירו חסר כל. מעבר לכך, הותרת כלי עבודה ברשות החייב תשרת דווקא את ההליך כולו ותאפשר לו לייצר הכנסה אשר בסופו של דבר חלקה יוקדש לפירעון החובות אשר צבר במסגרת קופת הנשייה.

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי בכלל ובקשה לאי מימוש כספים הנמצאים בקופות גמל בפרט טעונות טיפול משפטי ראוי והולם

כפי שראינו, במקרים מסוימים, רשאי הממונה על הליכי חדלות פירעון לבקש לממש את הכספים הנמצאים בקופות הגמל של החייב. על מנת שבקשה זו תדחה, יש לפעול תיכף ומיד ולהגיש בקשה מתאימה למותב המשפטי הדן בבקשה ולנמק לו מדוע לדחות בקשה זו. מימוש קופות גמל בהליך חדלות פירעון הוא בהחלט דבר אשר ניתן להתמודד מולו אך יש לעשות זאת בחוכמה ומתוך הכרת ההליך המשפטי.

עורך דין חדלות פירעון ושיקום כלכלי, יוכל לסייע לחייב לפעול אל מול הבקשות השונות המוגשות במסגרת ההליך המשפטי ולהילחם על זכויותיו. באופן כללי, מומלץ לחייבים אשר צברו חובות לפנות לעורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון עוד בשלבים הראשונים של ההליך ובכך להבטיח לעצמם טיפול משפטי ראוי והגון. אל תתמודדו עם ההליך המשפטי לבד, פנו לעורך דין מקצועי והבטיחו את זכויותיכם.