כאשר חייב נמצא בהליכי פשיטת רגל הוא חשוף לגבלות שונות לרבות כינוס נכסיו ופירעון החוב באמצעות מכירתם. נכס מסוג מקרקעין הוא בעל ערך רב ובקלות יכול להוות פתרון נוח לנאמן לסילוק החובות.
כולנו יודעים מה שווי הנדל”ן בישראל והמחירים המופקעים שהוא נסחר בו. עם זאת, לא צריך להרחיב במילים אודות הנזק העצום שיגרם לחייב ובני משפחתו אילו תימכר דירת מגורים שלהם והם יוותרו ללא קורת גג.
במקרים בהם תימכר דירת מגורים של חייב, הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעולה זו גדול יותר מהתועלת בפירעון החוב.
בהעדר קורת גג, עלול החייב ומשפחתו להיזרק לרחוב ובכך לא רק שהפגיעה בהם תהיה עצומה אלא אף הם יהפכו לנטל כלכלי על החברה כולה.
מסיבה זו, בהליך פשיטת רגל חשוב לוודא כי התוכנית לשיקום החייב אינה יוצרת את האפקט ההפוך ופוגעת בו ובבני משפחתו פגיעה אנושה. מוזמנים לקרוא גם על – מי זכאי לפשיטת רגל. בהקשר זה מוזמנים לקרוא מאמר – מה עושים בתהליך של פשיטת רגל.
חלוקת רכושו של פושט רגל במסגרת הליכי פשיטת רגל
עם ההכרזה על חייב כפושט רגל, יוקנו כלל הנכסים שברשותו לנאמן אשר ימונה על ידי בית המשפט והוא יפעל למימושם ופירעון החובות. כלל נכסיו של חייב כוללים נכסי מקרקעין ונכסי מיטלטלין שברשותו למעט הנכסים המצוינים בסעיף 86 לפקודה.
סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל קובע כי לבית המשפט סמכות להורות על אי מכירת נכס מקרקעין השייך לחייב המשמש אותו ואת בני משפחתו למגורים כל עוד לא ניתן להם דירת מגורים אחרת חלופית.
ההיגיון העומד מאחורי הוראות סעיף 86א לפקודה היא להגן על החייב ומשפחתו במקרה שלא יוותר להם קורת גג להניח את ראשם. כמו כן, טעם נוסף בהותרת דירת המגורים לחייב היא הרצון להימנע ככל שניתן מהחייב להיתמך על חשבון משלם המיסים ובכך להכביד על קופת המדינה וביטוח לאומי. יש לזכור כי בני משפחתו של החייב פעמים רבות אינם קשורים כלל וכלל לפשיטת רגל וכי נקלעו להליך זה בעל כורחם.
כיצד מתיישב הרציונל של פירעון החוב עם איסור מכירת דירת המגורים של החייב
אין ספק כי בהעדר יכולת להיפרע מדירת המגורים של החייב תפגע זכותם של הנושים. כפי שצוין קודם לכן, ערך הקרקעות בישראל שווה הון ומכירתן יכולה בהחלט לספק פתרון הולם לסילוק החובות. יחד עם זאת, באיזון בין אינטרס החייב לאינטרס הנושה בחר המחוקק בנקודה ספציפית זו להעדיף את אינטרס החייב ובני משפחתו.
סוגיית האיזון בעניין דירת מגורים בהליכי חדלות פירעון נדונה על ידי בית המשפט העליון אשר ציין כי במסגרת האיזון שערך המחוקק בסעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל נוודא כי מחד החייב לא יישאר ללא קורת גג ומאידך הנושים יצטרכו לספק לו מקום מגורים חלפי כך שהוא לא ישהה בנכס המוצע למכירה. דירת המגורים החליפית אינה חייבת להיות באותו ערך השווה לדירתו של החייב וכי המטרה היא בסופו של דבר להגן על כבודו של החייב ובני משפחתו.
השיקולים המנחים שרשאי בית המשפט לשקול במסגרת הוראות סעיף 86א לפקודה
כפי שצוין קודם לכן, במסגרת ההליך, רשאי בית המשפט לאסור את מכירת דירת מגוריו של החייב עד אשר ימצא לו מקום מגורים חלופי. מה אם כן השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו להכריע בשאלה זו.
- מהו מצבו האישי של החייב, האם החייב בעל משפחה עם ילדים או רווק. ככל וקיימים קטינים התלויים בקורת גג זו יטה בית המשפט שלא לאפשר את מכירת דירת המגורים.
- האם ניתן לפרוע את החוב באמצעים דרסטיים פחותים ממכירת דירת החייב? ככל וניתן להימנע ממכירת הדירה אך בד בבד לא לפגוע ביכולת פירעון החובות יטה בית המשפט לאסור את מכירת הדירה.
- האם לחייב אפשרויות נוספות למגורים כגון סיוע מבני המשפחה או כספים נוספים שביכולתו לגייס לצורך מציאת דיור חלופי.
- הנסיבות שהביאו את החייב למצב של חדלות פירעון. ככל ומדובר בחייב אשר פעל בתום לב אך מכורח הנסיבות נקלע לחובות סביר להניח כי בית המשפט ימנע ממכירת דירתו.
- טווח שיקולים רחב הקיים לבית המשפט. חשוב לציין כי הוראת סעיף 86א לפקודה מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב בבואו להחליט אם תימכר דירתו של החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל וכי בהתאם לנסיבות המקרה תתקבל ההחלטה.
ראה בהקשר זה, גם מאמר – כספים מוגנים בפשיטת רגל.
מכירת דירה מוגנת של החייב בהליך של חדלות פירעון
כפי שכבר צוין מספר פעמים עם פתיחת הליכי חדלות פירעון ימונה כונס נכסים לכלל נכסיו של החייב אשר יפרע באמצעותם את החובות שצבר. בפסקאות הקודמות דנו וראינו מהם השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו להכריע בשאלה האם למכור את דירת מגוריו של החייב או לאו.
בפסקה זו נראה כי כאשר אנו מדברים על דירת מגורים המוגנת לפי חוק הגנת הדייר הדברים מעט שונים. סעיף 33 לחוק הגנת הדייר קובע כי אם מחזיק בדירה אשר איבד את זכותו בדירה מחמת מכירתה ע”י ההוצאה לפועל או בפשיטת רגל יהיה המחזיק לבעלו החדש של הנכס.
במילים אחרות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר מעניק הגנה מלאה לחייב המתגורר בדירה מוגנת כך שאף לאחר מכירתה לא ניתן יהיה לפנותו ממנה.
הוראת סעיף 33 לחוק יצרה ביקורת רבה שכן תכלית חוק הגנת הדייר הוא להעניק לדייר המוגן הגנה מפני בעל הבית שלו ולא מפני הנושים שהלוו לו כספים. כמו כן, סעיף 33 אינו קובע באלו תנאים יוכל בית המשפט להורות בכל זאת על מכירת הדירה כגון גודל משפחת החייב, שווי הכספים שהוא חייב וכו’.
נקבע כי יש לפרש בצמצום את תכלית סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ולהחילו רק על זכויות במקרקעין אשר באו לכדי רישום. אין סיבה להחיל באופן גורף את סעיף 33 על כלל נכסיו של החייב מבלי שיערך חישוב מתאים וראוי בנסיבות העניין. בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון אמנם יש מקום לשמור ולהגן על אינטרס החייב אך יחד עם זאת יש לוודא כי החוב נפרע והנושים השונים מקבלים את כספם בחזרה. מוזמנים גם לקרוא מה קורא בהליך פשיטת רגל עם הפנסיה ופיצויים – פשיטת רגל פיצויים.
לסיכום
אין ספק כי מרוח הפסיקה והחקיקה בנושא מכירת דירת מגורים של חייב בהליכי חדלות פירעון ער המחוקק לצורך לשמור על כבודו של החייב ובני משפחתו. מסיבה זו העניק המחוקק לבית המשפט יכולת תמרון נרחבת ושיקול דעת עצום בבוא להכריע בשאלת מכירת דירת החייב. ראו בהקשר זה, גם מאמר – חובות שלא נכללים בפשיטת רגל.
הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי טומנים בחובם פעולות שונות ונרחבות הטעונות ידע משפטי ובקיאות ברזי ההליך אשר מצויים בידי עו”ד העוסק בתחום. עוד בטרם תקלע לשלב בו דירת המגורים שלך תעמוד למכירה פומבית פנה למשרד עורך דין פשיטת רגל וחדלות פירעון עדי עקראוי ושות’ עוד היום ואנו נפעל להגנה על רכושך ובניית תוכנית לפירעון מלוא החובות. מוזמנים גם לקרוא מאמר – ריבית פשיטת רגל. וכן מאמר בנושא – פיגורים בפשיטת רגל.
