במאמר זה נסקור בהרחבה את הליכי פשיטת רגל, נראה כיצד ניתן לפתוח בהליכים אלו וכן מי יכול לעשות זאת. נראה מהם השלבים בהליך של פשיטת רגל וכן נבחן את השינויים שחלו במסגרת החוק החדש שחוקק לאחרונה. יש לזכור כי כל המידע הרשום במאמר זה הינו מידע כללי וכי יש להיוועץ עם עורך דין פשיטת רגל טרם נקיטת הליך כלשהו.
בין היתר נפרט במאמר באלו מקרים מומלץ לנקוט בהליך של פשיטת רגל ובאלו מקרים מומלץ לשקול אפשרויות אחרות. כפי שנפרט בהמשך, הליך פשיטת הרגל כרוך בלא מעט ויתורים מצד החייב ובמקרים מסוימים אף עלול להסב לו נזק גדול יותר מהתועלת שתצמח לו. כמו שנראה מיד, ישנם מצבים בהם דווקא בחירת הליך משפטי אחר לפירעון החובות יהיה יעיל יותר עבור החייב מאשר הליך לפי חוק פשיטת רגל.
משרדנו מודע למצוקה בה נמצא החייב ובני משפחתו כאשר החובות נערמים ונקודת היצאה לא נראית לעין. כאשר אנו מקבלים לטיפול לקוח שנקלע לחובות, מעבר לטיפול המשפטי שאנו מעניקים לו אנו עושים כל שביכולתנו על מנת לפשט עבורו את התהליך ולהאיר בפניו את הדרך עד לתחנה הסופית ומחיקת החובות. קרא גם מאמר – מעמד בן זוג בפשיטת רגל.
הבסיס החוקי להליך פשיטת רגל
כמו כל פעולה משפטית גם בקשה לפשיטת רגל טעונה בסיס חוקי ושואבת את כוחה מכוח החוק. הבסיס החוקי במקרה שלנו הינו פקודת פשיטת הרגל תש”ם – 1980 המסדירה את הליכי פשיטת הרגל וכל הפעולות הכרוכות בכך.
חשוב לשים לב כי בשנת 2018 נערכה רפורמה כללית בהליכי פשיטת רגל ונחקק חוק חדש הנקרא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע”ח – 2018 (להלן: “החוק”). חוק זה, נועד לקצר את ההליכים הארוכים שהיו עד כה וליעלם. סעיף 2 לחוק מגדיר את הליך חדלות הפירעון באופן הבא:
“חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו”.
מכותרת החוק ניתן ללמוד על כוונתו של המחוקק אשר שם לנגד עיניו את אינטרס שיקום החייב והחזרתו לדרך המוטב. חייב אשר אין ביכולתו לפרוע את החובות שצבר במהלך חייו או חייב אשר שווי החובות שלו עולים על שווי נכסיו רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
יש לשים לב כי בקשת לפשיטת רגל שהוגשה טרם כניסת החוק לתוקפו יתנהלו לפי ההליכים הקודמים דהיינו לפי פקודת פשיטת רגל בעוד בקשות שהוגשו לאחר מכן ידונו לפי חוק חדלות פירעון. מוזמנים לקרוא גם – אישור לבקשת פשיטת רגל.
מי רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון
בהתאם לחוק חדלות פירעון, חייב (אדם פרטי) או נושה שלו יכולים לפתוח בהליך של חדלות פירעון במידה ומתברר כי אין ביכולתו של החייב לפרוע את החובות שצבר. חייב לצורך עניין זה יכול להיות גם עוסק מורשה או עוסק פטור.
מוזמנים לקרוא בהרחבה על – פשיטת רגל לאדם פרטי.
גם תאגיד (חברה בע”מ) יכולה לפתוח בהליכי חדלות כאשר אין ידה משגת לפרוע את החובות שיצרה. על פי סעיף 6 לחוק, נושה של החברה או היועץ המשפטי לממשלה יכולים אף הם לנקוט בהליכי חדלות נגד החברה.
מה ההבדל בין הליכי חדלות פירעון לפשיטת רגל
קיימים מספר הבדלים אשר מיד נעמוד עליהם בין שני ההליכים. יחד עם זאת, הרעיון העומד מאחורי שני הליכים אלו הוא לאפשר לחייב לשקם עצמו ולשים קץ לחובות שיצר. ההבדלים המרכזיים בין שני ההליכים הם כדלקמן:
- בעוד בהליך של פשיטת רגל הבקשה הייתה מוגשת תמיד לבית המשפט המחוזי באזור מגוריו של החייב הרי שכיום הבקשה תוגש לפי גובה החוב. חובות עד 149,559 ₪ הבקשה תוגש ללשכת הוצאה לפועל ותדון שם. חובות מעל סכום כספי זה הבקשה תוגש לבית משפט השלום. כאשר מדובר בתאגיד הבקשה תוגש לבית המשפט המחוזי ללא קשר לגובה החוב.
- בהליך של פשיטת רגל, זמני ההמתנה היו ארוכים מהרגיל ומייגעים. עם כניסת חוק חדלות פירעון לתוקפו הוספו בתי המשפט נוספים המטפלים בבקשות כך שהעומס הופחת.
- בהליך חדלות פירעון הדגש המרכזי בהליך הוא על שיקום פושט הרגל והגנה על כל זכות הקיימת לו. השינוי המהותי הוא השמת דגש מרכזי דווקא על אינטרס החייב ולא הזוכה במסגרת ההליך.
הרעיון העומד מאחורי אינטרס זה הוא לאפשר לחייבים לשוב לדרך המלך ולא להוקיע אותם בגין החובות שצברו. השינוי בחשיבה נערך לאור רצונו של המחוקק ליצור חברה בריאה ותקינה המסוגלת להכיל גם כאלה שמעדו ומעוניינים לשוב לדרך המוטב. מוזמנים לקרוא מאמר – פושט רגל פירוש.
השלבים המרכזיים בהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי
לרוב חייב הפותח בהליכי חדלות פירעון הספיק לצבור לא מעט תיקים בלשכות ההוצאה לפועל וחובות שונים. חייב כזה, על פי חוק פשיטת רגל, רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון לערכאה המשפטית המוסמכת לדון במקרה שלו בהתאם לזהותו וגובה החוב. עם הגשת הבקשה יכנסו לתוקפם ההליכים הבאים:
- כינוס נכסי החייב- לאחר הגשת הבקשה לחדלות פירעון ימונה נאמן לנכסיו של החייב אשר ירכז את כל הנכסים שלו ויפרע באמצעותם את החובות שיצר. כאשר מדובר בחברה הפושטת רגל, העתק מהבקשה ישלח לכונס הרשמי אשר יכנס בנעליה ויפעל לסילוק החובות. מתן צו הכינוס ייתנן ע”י הערכאה המשפטית הדנה בבקשה.
- הכנת תוכנית פירעון לחייב וקביעת מועד דיון בבקשה – לאחר מתן צו כינוס נכסים, יכין הנאמן וכאשר מדובר בחברה הכונס הרשמי, תוכנית פירעון לחייב במסגרתה יהיה עליו לשלם תשלום חודשי לקופת הכינוס ולפירעון החובות. תשלום פשיטת רגל זה יהיה נמוך באופן משמעותי מסך החובות שצבר החייב וייפרס לתוכנית תשלומים נוחה. בד בבד יקבע מועד לדיון בבקשה ובפרק זמן זה, יהיה על החייב להוכיח כי אכן הוא מעוניין בפירעון החובות ושיקומו.
- הכרזה על החייב כפושט רגל – לאחר הגשת הדו”ח המסכם למותב המשפטי הדן בבקשה יוכרז על החייב כפושט רגל ויינתן לו צו הפטר. צו הפטר יכול להיות מותנה בהמשך ביצוע תוכנית הפירעון ויכול להיות לאלתר. צו הפטר לאלתר יקנה לחייב פטור מידי מכל החובות שצבר ערב הגשת הבקשה והוא יהיה מוגן מפני תביעות בגין כל חוב אשר יידרש לשלם בגינו.
מוזמנים גם לקרוא מאמר – זכויות לאחר קבלת הפטר חלוט. וכן מאמר בנושא – ביטול הליך פשיטת רגל וכן מאמר מעמיק בנושא – ביטול צו כינוס ופשיטת רגל.
הליכים נוספים רלוונטיים למחיקת חובות
אמנם במאמר זה אנו עוסקים בהליך של חדלות פירעון כאפשרות למחיקת חובות ויציאה לחיים חדשים אך במצבים מסוימים דווקא הליכים משפטיים אחרים יכולים להיות הפתרון הטוב ביותר עבור החייב. כך למשל, חייב אשר יש לו נכסים רבים הליך של חדלות פירעון לא בהכרח הפתרון הטוב ביותר עבורו. יש לזכור כי במסגרת הליכי חדלות, יינתן צו כינוס נכסים לחייב והם יועברו לטובת קופת הכינוס.
כפי שנראה מיד ייתכן ודווקא לחייב כזה מומלץ לנקוט בהליך אחר למחיקת החוב וטיפול בו.
- איחוד תיקים בהלכים שמתנהלים בהוצאה לפועל – חייב אשר לו מספר תיקים בלשכות הוצאה לפועל השונות, אינו חייב למהר לפתוח בהליכי חדלות פירעון אלא בהחלט רצוי לשקול מיצוי ההליך במסגרת איחוד תיקים. איחוד תיקים יאפשר לחייב לרכז את כל החובות הקיימים לו תחת קורת גג אחת ולפרוע את החוב במסגרת תשלומים נוחה, במקרה זה על החייב לפנות להוצל”פ על מנת שהוצל”פ יחליט ליתן צו איחוד תיקים.
- הסדר חובות – במסגרת הליך זה יערוך החייב או בא כוחו משא ומתן עם הנושים שיש בתיק לצורך סילוק החוב והסרת ההגבלות. לרוב משא ומתן כזה נערך מחוץ לכותלי בית המשפט ומאפשר לחייב לעמוד בעמדה נוחה יותר.
אם כן, כאשר מעוניינים למחוק חובות יש לשקול את כל האפשרויות העומדות בפנינו בטרם ננקוט בהליך כלשהו. יש לזכור כי לכל צעד שנבחר יש השלכות בעלות משקל ולא תמיד ניתן לראותן באופן מידי. מסיבה זו יש לקבל ייעוץ משפטי מקצועי בטרם נקיטת הליך כזה או אחר.
התפקיד של עורך דין בהליך חדלות פירעון
מאמר זה וכל האמור בו מהווה טיפה בים הגדול בכל הקשור להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כפי שראינו בקצרה במאמר זה, חוק פשיטת רגל עבר שינוי וייעול וכיום חייב המעוניין לפתוח דף חדש בחייו יכול לעשות זאת בהליך המיועד במיוחד עבורו. ניתן לקרוא גם מאמר – מה זה פשיטת רגל.
אמנם, הליך חדלות פירעון נועד לשקם את החייב אך אל לנו להתבלבל ולחשוב כי מדובר בצעד קל, פשוט ונעים. האמת היא כי מדובר בהליך ארוך כאשר במסגרתו יוטלו על החייב הגבלות שונות ורכושו יועבר לטובת קופת הכינוס. במסגרת ההליך יהיה על החייב להשתתף בקורסים וסדנאות ללימוד התנהגות כלכלית אחריות וכן יצטרך לשתף פעולה באופן מלא עם הגורמים השונים בתיק. ניתן לקרוא בהרחבה על – פשיטת רגל הגבלות.
במקרים מסוימים כפי שראינו, הליך חדלות פירעון הוא דווקא הדבר שאינו מומלץ לחייב ומסיבות כאלה ואחרות עדיף לו לנקוט באפשרות משפטית אחרת לפירעון החוב. בדיוק בנקודה זו נכנס עורך הדין המתמחה בדיני הוצאה לפועל אשר יוכל באמצעות הכלים שברשותו להסביר לחייב איזה מסלול מומלץ לו לנקוט ומדוע.
הליכי פשיטת רגל הם לא עניין של מה בכך, בטרם הגשת הבקשה מומלץ לקרוא את המידע באתר ולפנות אל עורכי דין הבקיאים בתחום על מנת למנוע טעויות קריטיות. משרדנו מתמחה בדיני הוצאה לפועל וחדלות פירעון. השאר לנו הודעה ואנו נפעל לשוב אליך בהקדם.
חושב לפעול לבד בהליך ללא עו”ד ? כדאי לקרוא מאמר זה – פשיטת רגל ללא עורך דין וגם – ניהול חשבון בנק במהלך פשיטת רגל.
