ראשון עד חמישי: 8:00-19:00 ויום ו': 8:00 - 12:00

תנאים לפשיטת רגל – תנאי סף להתחלת התהליך

תנאים לפשיטת רגל, מה הם התנאים על מנת להתחיל בהליך כל זאת במאמר זה.

מעבר לאפשרויות הרבות שעולם העסקים מציע לנו הוא גם טומן בחובו לא מעט סיכונים אשר לעיתים לא נשקלים כהלכה ובכובד ראש. באופן טבעי, עסק או אדם פרטי המעוניין להגדיל את רווחיו או להשקיע בדבר מסוים נוטלים הלוואה או מתחייבים בהתחייבויות שונות.

במקרים מסוימים ולמרבה הצער, לא ניתן להשיב את הכספים שניטלו במסגרת ההתחייבות כך שהאפשרות היחידה העומדת בפני בעל העסק היא לפתוח בהליכי פשיטת רגל ולפרוע את החובות במסגרתם. תנאים לפשיטת הרגל שונים מפושט רגל אחד למשנהו ודורשים הכרת החוק והפסיקה.

כאשר אנו מדברים על הליך פשיטת רגל, יש לערוך הבחנה בין זהות החייב וכן לבדוק מהו גובה החובות. בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיצא לדרכו לאחרונה ,הערכאות המשפטיות הדנות בבקשה לפשיטת רגל הן הוצאה לפועל, בית המשפט המחוזי ובית המשפט השלום, הכול בהתאם לזהות החייב וגובה החוב.

יש לזכור כי הליכי פשיטת רגל כרוכים בביצוע פעולות משפטיות רבות אשר דורשות ידע משפטי וניסיון. בחינת התנאים לפשיטת רגל אינה מסתכמת בכך וכי יש לשקול מגוון רחב של שיקולים כאשר מעוניינים להגיש בקשת פשיטת רגל. ייעוץ משפטי על ידי עו”ד הבקיא בתחום הינו בגדר חובה ומומלץ לכל חייב בטרם ינקוט הליך כלשהו לפנות ל- עורך דין פשיטת רגל.

 

התנאים לפשיטת רגל עבור יחיד

הבסיס החוקי המקים את התנאים לפשיטת רגל הינו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע”ח – 2018 (להלן: “החוק”). סעיף 101(ב) לחוק קובע את תנאי הסף להגשת בקשה לחדלות פירעון בזה הלשון:

“לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)   מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם יותר, החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל;

(2)   במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסקים בישראל”.

כלומר ניתן לראות כי תנאי סף להגשת בקשה לחדלות פירעון על ידי יחיד הוא מרכז חייו שכאמור צריך להיות בישראל וכן בעת הגשת הבקשה יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל עסק בישראל. כפי שנראה מיד, הגורמים הבאים רשאים לפתוח בהליכי חדלות פירעון ליחיד. סעיף 102 לחוק מפרט כדלקמן:

“אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד:

(1)  היחיד;

(2)  נושה;

(3)  היועץ המשפטי לממשלה”

אמנם מדובר בגורמים היכולים לפתוח בהליכי חדלות כנגד החייב אך מדובר באחד מהתנאים בפשיטת רגל. תנאי נוסף לפתיחת הליכי חדלות פירעון הוא גובה החוב. סעיף 103(א) לחוק מגדיר וקובע באיזה תנאי רשאי חייב לפתוח בהליכי חדלות פירעון:

“בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה לפי הוראות פרק ב’: צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 149,559.6 שקלים חדשים”.

כלומר, על פי סעיף 103(א) לחוק, חייב אשר סך חובותיו עולה על 149,559 ש”ח יוכל לפנות לממונה בבקשה לפתיחת הליכים. נשאלת השאלה מה עם חייב אשר סך חובותיו אינו עולה על סכום כספי זה? האם הוא יהיה רשאי לפתוח בהלכי חדלות פירעון? אם כן, במסגרת איזה הליך תתבצע הגשת הבקשה?

סעיף 103(ב) לחוק מתייחס לחייב אשר סך חובותיו אינו עולה על הסכום המציין לעייל וקובע כך:

“על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 149,559.6 שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות פרק י”ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך”.

יוצא איפא, כי חוב הנמוך מסך של 149,559 ש”ח הבקשה לחדלות פירעון תוגש לרשם ההוצאה לפועל אשר ידון בה בדיוק כפי שבית המשפט היה דן. בשונה מפקודת פשיטת הרגל הישנה והמוכרת, ניתן לראות כי בחוב נמוך יחסית הבקשה תידון על ידי מוטב היושב בלשכת הוצאה לפעול. ההבחנה הזו נועדה לצמצם את זמני הטיפול בבקשה וליעלם.

 

התנאים עבור פשיטת רגל לתאגיד

בדומה לפשיטת רגל עבור יחיד, הליך פשיטת הרגל עבור תאגיד מוסדר אף הוא בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ותנאיו די דומים באופן יחסי בשינויים אשר יצוינו להלן. סעיף 5(ב) לחוק מגדיר את תנאי הסף עבור פתיחת הליכי חדלות לתאגיד וקובע כך:

 

“לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד, אלא אם כן מתקיים לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, אחד מאלה:

(1)   הוא רשום בישראל כתאגיד;

(2)   הוא מנהל עסקים בישראל;

(3)   יש לו נכסים בישראל”.

 

יש לשים לב כי אין המדובר בתנאים מצטברים וכי עמדיה בתנאי אחד מבין השלושה מקנה לתאגיד אפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון. בדומה ליחיד, גם הגורם המוסמך לבקש על פתיחת ההליכים במקרה זה הוא התאגיד או היועץ המשפטי לממשלה או אחד מנושיו. בהתייחס לגובה החובות המינימלי הדרוש לתאגיד על מנת שיוכל לפתוח בהליכי חדלות פירעון קובע סעיף 7(א) כדלקמן:

 

“התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים כל אלה:

(1)   הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו;

(2)   סך חובותיו עולה על 24,926.6 שקלים חדשים”.

 

במילים אחרות, על מנת שתאגיד יוכל לפתוח בהליכי חדלות פירעון יהיה עליו לצבור לפחות חוב על סך 24,926 ₪. הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון במקרה של חברה תוגש לבית המשפט המחוזי הנמצא באזור מושבה.

 

 

למה צפוי חייב עם פתיחת הליכי חדלות פירעון – הוראה למתן צו כינוס

עם הגשת הבקשה לחדלות פירעון, יורה בית המשפט על מתן צו כינוס בגין נכסי החייב אשר יועברו לקופת הכינוס ויופקדו בידיו של הממונה. באמצעות נכסים אלו, יפרע הממונה את החובות שצבר החייב ויחלק את הכספים בין הנושים השונים.

בד בבד, תוכן תוכנית פירעון לחייב אשר יהיה עליו לדבוק בה ולשלם את כל החובות שצבר במהלך חייו.

כמו כן, על החייב יהיה לשתף פעולה באופן מלא עם הגורמים הממונים בבקשה ולעמוד בכל היעדים שהציבו לו ללא יוצא מן הכלל. לאחר תקופה מסוימת, יערך דיון בפני הערכאה המשפטית המוסמכת לדון בבקשה ויוחלט אם להכריז על החייב כפושט רגל.

בעת ההכרזה, רשאי בית המשפט להעניק לחייב צו הפטר לאלתר או צו הפטר מותנה.

הפטר מותנה יכנס לתוקפו רק לאחר שהחייב יעמוד בכל יעדי התוכנית שגובשה עבורו.

היה ובית המשפט הכריז על חייב כפושט רגל יוטלו עליו הגבלות שונות כגון צו עיכוב יציאה מהארץ וכן הגבלות נוספות אשר תהיינה תקופות עד לביטול ההכרזה או עד למתן צו הפטר. הגבלות אלו עלולות לפגוע בשגרת חייו של חייב ולהצר את צעדיו וצעדי בני משפחתו.

 

כינוס נכסי החייב במסגרת הליך חדלות פירעון

תנאים לפשיטת רגל כוללים אף את כינוס נכסיו של החייב אשר באמצעותם יושבו הכספים לנושים השונים. כינוס נכסי החייב יערך על ידי הכונס הרשמי אשר יערוך מכירה פומבית וימכור את הרכוש לכל המרבה במחיר. את הכספים אשר יקבל כתוצאה ממכירת הרכוש יפקיד בקופת הכינוס ויחלקם בין הנושים.

חייב אשר לו נכסים רבים מן הסתם יעדיף להשאירם בידיו ולהימנע ממכירתם לזרים. במקרה שכזה, מומלץ לחייב לערוך משא ומתן עם הנושים הקיימים ולהשיג הסדר נושים במובן שמחד יתחייב החייב לפרוע את החובות שיצר ומאידך יסכימו הנושים על השארת הרכוש בחזקתו או לכל הפחות על הקפאת הליך מכירת הרכוש ופירעון החובות באמצעותו.

כינוס נכסי החייב במסגרת הליך חדלות פירעון - עו

חייב אשר לו רכוש רב ונכסים יצטרך לשקול בכובד ראש אם הליך חדלות פירעון הוא האפשרות המומלצת עבורו ואולי עליו לנקוט בהליך משפטי אחר. עורך דין הבקיא בהליכי חדלות פירעון והוצאה לפועל יוכל בהחלט להמליץ לחייב על מסלול מתאים עבורו עם מינימום נזק והגבלות.

 

תפקידו של עורך דין בבדיקת התנאים לפשיטת רגל

כפי שבחנו במאמר זה בהרחבה, קיימים תנאים מסוימים לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אמנם, החוק מפרט את התנאים הרלוונטיים לצורך פתיחת ההליך אך יש לזכור כי מדובר בהליך ארוך וממושך הדורש הקרבה לא מעטה מצד החייב ובני משפחתו. מסיבה זו קיימים תנאים סמויים אשר יש לבחון היטב בטרם תוגש הבקשה לחדלות פירעון.

במקרים רבים אמנם עונה החייב על כל התנאים לפתיחת הליך חדלות פירעון אך לאחר ניתוח כל הנתונים הרלוונטיים נראה כי דווקא נקיטת הליך משפטי אחר יועיל לו וישפר את מצבו הכלכלי. תפקידו של עורך דין המתמחה בדיני הוצאה לפועל וחדלות פירעון הוא לבחון את כל התנאים העומדים כאשר מעוניינים לפתוח בהליכי חדלות, סמויים וגלויים יחד ורק לאחר שנשקלו כל האפשרויות הרלוונטיות לפתוח בהליך.

עורך הדין יוכל אף להכין את הלקוח לשלבי ההליך ולהסביר לו לאילו דברים עליו לצפות, מה יקשה עליו יותר ולמה עליו להיות ערוך. היתרון העצום בסיוע על ידי עורך דין המתמחה בהליכי חדלות פירעון הוא הרבה מעבר לטיפול המשפטי. לעורך דין המתמחה בדיני הוצאה לפועל וחדלות פירעון, ניסיון רב בהתמודדות עם הבירוקרטיה הכרוכה בהגשת הבקשה וביכולתו לתרום להצלחת ההליך באופן ישיר עד לסילוק החובות.

משרד עורכי דין עדי עקראוי ושות’ מתמחה בדיני הוצאה לפועל וחדלות פירעון. צוות משרדנו פועל לילות כימים על מנת להטיב את התנאים שנקבעו ללקוחותינו במסגרת הליכי חדלות פירעון ולהובילם צעד אחר צעד לתחנה הסופית וקבלת צו הפטר.

הנך מעוניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון? אל תעשה זאת בטרם תקבל את הייעוץ המתאים. השאר לנו הודעה ואנו נדאג לשוב אליך בהקדם.

עורך דין פשיטת רגל עדי עקראוי תמונה ראשית - משרד עורכי דין עדי עקראוי ושות'
עוד בנושא:
שתפו אותנו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
צרו קשר עכשיו עם
עורך דין לפשיטת רגל